פסק-דין בתיק ת"ק 43151-06-13

1.         עסקינן בתאונת דרכים מיום 2.4.13 בשדרות הציונות בלוד. אין מחלוקת בין הצדדים לכך שרכב התובעת חצה הצומת ברמזור ירוק ואילו רכב הנתבעים חצה הצומת ברמזור אדום. מחלוקת בין הצדדים האם אירוע מוחי שעבר הנתבע 1 לפני ובזמן התאונה מהווה גורם זר מתערב אשר יש בו בכדי ניתוק הקשר הסיבתי.   

2.         ביום 4.11.13 התנהל דיון בתיק. נשמעו עדויות הצדדים כאשר ומטעמה של התובעת התייצבה והעידה הגב' חזן ליאת - נהגת רכבה.

3.         על פי הנטען בכתב התביעה ובעדותה, התובעת נסעה באור ירוק כאשר לפניה רכב אחר. שני הרכבים החלו בפנייה שמאלה כשלפתע הגיח הנתבע 1 מצד שמאל ופגע בשני הרכבים.

4.         במהלך הדיון אישר הנתבע שבדיעבד הבין שחצה את הצומת באור אדום וכתוצאה מכך נגרמה התאונה.

5.         הנתבע טוען שקודם לאירוע התאונה עבר אירוע מוחי. הנתבע העיד:

            "הרגשתי פתאום סחרחורת וטשטוש. לא הרגשתי יד שמאל. הרכב נסע לבד. התעוררתי מהמכה. אחרי שהתעוררתי הייתי בהכרה. הוציאו אותי החוצה. הראש שלי היה שמוט" (ר' עמ' 1 ש' 30 ואילך לפרוטוקול).

            התובעת מאשרת בעדותה שראתה את ראשו של הנתבע שמוט והוא מיד התעלף (ר' עמ' 2 ש' 5 לפרוטוקול).

6.         בנוסף לעדותו של הנתבע, צירף הנ"ל סיכום אשפוז מביה"ח מיום 24.3.13 וכן הציג בפני ביהמ"ש אישור מד"א המתאר את אשר אירע כמפורט בפרוטוקול הדיון (ר' עמ' 1 ש' 18-23 לפרוטוקול).

7.         לאור תיאור הנסיבות כפי שתיאר הנתבע והמסמכים הרפואיים שהציג, התרשמתי שהנתבע אכן עבר טרם התאונה אירוע מוחי וסבל מהתסמינים המפורטים על ידו.

8.         המחלוקת אשר נסובה לפניי הינה האם האירוע המוחי ממנו סבל הנתבע טרם אירוע התאונה מהווה "גורם זר מתערב" שיש בו בכדי להביא לניתוק הקשר הסיבתי בין האירוע ונסיבותיו לנזק הנטען. 

9.         בתא"מ 7908-01-11 קשר רנט א קאר בע"מ נגד רמתי ואח' (שם נדונה הסוגיה של ניתוק קשר סיבתי במקרה של חולה אפילפסיה), קבע ביהמ"ש:

            "כדי שאדם ישא באחריות נזיקית על נזק שגרם יש להוכיח כי לא רק שמתקיים קשר סיבתי עובדתי בין המעשה המעוול לבין הנזק, אלא יש להוכיח כי הנזק שגרם המעוול בפועל, הינו נזק שלא היה צפוי, או שלא היה בגדר הסיכון. הלכה פסוקה היא כי יסודה של עוולת הרשלנות היא בחובתו של המזיק כאדם סביר לצפות סיכונים או נזק "לשכנו" ולנקוט באמצעים סבירים למניעתו. זהו, הלכה למעשה, מבחן הצפיות. מבחן זה עניינו צפיותו של המזיק (ראה ע"א 5761/81 בן שמעון נ' ברדה). מהותה של הצפיות הנדרשת אינה כי המזיק יחזה את הנזק מראש על פרטי פרטים באשר להתהוותו ולמידת חומרתו".

10.        בתא"מ 30926-09-11 הודיה נ' גורגוב ואח', קבע ביהמ"ש בהתייחס לאירוע של דום לב:

            "השתכנעתי מעדות הנתבע ומהמסמכים הרפואיים כי האירוע של דום הלב לא היה בשליטתו של הנתבע מס' 1, העובדה שהיו לו בעבר התקפי לב אינה מלמדת כי הוא צפוי לקבל התקף לב, במיוחד לאור העובדה שנבדק על ידי משרד הבריאות וניתן לו רישיון כדין. כמו כן לא הייתה כל מניעה שינהג מאחר ולא נאסרה עליו נהיגה על ידי גורם כלשהו ופרנסתו בהיותו נהג מונית תלויה בנהיגתו. מאחר והנתבע 1 אינו חב בנזיקין גם הנתבעת מס' 2 שנכנסת לנעליו אינה חבה בנזיקין".

בת"א (ת"א) 28398/03 דולב נ' אדלר ואח' קבע ביהמ"ש:

            "גורם זה מתערב המנתק את הקשר הנסיבתי אשר בין התנהגות הנתבע לתאונה הינה טענת הגנה צרופה, שמוטל על הטוען אותה להוכיח אותה. לא מוטל על התובעת להוכיח את האלמנט השלילי של העדר גורם זה מתערב שכזה. הנתבעים לא הוכיחו את הטענה. גם אם היה גורם כזה, הרי שהנתבע ידע על פי הריקורד הרפואי שלו שיש לו בעיות לב. שבוע לפני האירוע עבר הנתבע התקף, והיה עליו לנקוט משנה זהירות בנהיגתו, ואף להימנע מלנהוג ברכב כאשר קיים סיכוי ההתקף יחזור".

11.        הנתבע אישר בעדותו ששבועיים לפני אירוע התאונה נשוא תובענה זו סבל מאירוע מוחי ואושפז בביה"ח. הנתבע מוסיף ומציין שביום התאונה ביקש לפנות לרופא תעסוקתי בכדי לבדוק האפשרות של חזרתו לעבודה אך הנ"ל לא יכול היה לקבלו. הנתבע מוסיף וטוען שלאחר האירוע  המוחי הקודם אף אחד לא אמר לו שאסור לו לנהוג ושחררו אותו הביתה ורק באשפוז השני שלאחר התאונה נשוא התובענה נאמר לו שאינו יכול לנוהג זמנית, ועכשיו יכול לנהוג (ר' עמ' 3 ש' 2-3 לפרוטוקול).

12.        מקובלת עליי עמדתם של בתי המשפט בת"א 28398/03 ובתא"מ 7908-01-11 המאוזכרים לעיל שם קבעו בתי המשפט בעניין אירוע לב ואירוע אפילפטי (שאחד אירע כשבוע לפני התאונה - אירוע לב), שעל הנתבע היה לנקוט משנה זהירות בנהיגתו ואף להימנע מלנהוג ברכב כאשר קיים סיכון כי ההתקף יחזור. אירוע מוחי חוזר בפרק זמן כה קצר מבלי שנבדקה סוגיית כשירותו של הנתבע לנהוג הינה בגדר הסיכון ובמסגרת מבחן הצפיות מבחינתו של הנתבע. יתירה מכך, הנתבע לא הציג כל אישור בדבר האירוע המוחי הקודם שממנו סבל עובר לתאונה נושא התובענה. המדובר בחומר רפואי רלוונטי המצוי בהישג ידו כאשר יש במסמכים אלו בכדי לשפוך אור האם אכן היה הנתבע כשיר לנהיגה אם לאו. עצם העובדה שהנתבע לא הציג אישור רפואי כאמור, יש בה בכדי לעורר חשד והלכה היא שאי הבאת ראיה תעמוד לרעת הצד אשר נמנע מהבאתה (ר' דוג' בתא"מ 7908-01-11 שאוזכר לעיל).

13.        לאור האמור לעיל, הנני דוחה בזאת את טענת הנתבעים שהאירוע המוחי ממנו סבל הנתבע עובר לתאונה מהווה "גורם זר מתערב" שיש בו בכדי ניתוק קשר סיבתי. עסקינן בהתרחשות צפויה ואפשרית במסגרת הסיכון שהיה על הנתבע לקחת בחשבון עת בחר לנהוג ברכב זמן קצר לאחר אירוע מוחי קודם מבלי שכשירותו לנהוג נבדקה.